כלים להתמודדות עם תקיפה מינית


התמודדות לאחר תקיפה מינית


תקיפה מינית היא תמיד חוויה טראומטית ולא נעימה ואלו שעוברים אותה לרוב סובלים מתגובות דומות לאלו של אנשים שחוו חוויות של סכנת חיים ממשית כמו במלחמות או פיגועים.
ישנם ארבע שלבי התמודדות שאותן עובר מי שנוצלה או הותקפה מינית. השלבים שונים באורך הזמן ובעומק החוויה שלהן מאדם לאדם. אך כל מי שעבר טראומה זאת עובר את אותן שלבים של התמודדות, הפנמה והכרה בטראומה שעברו.

כאן המקום לציין שמכיוון שדרכי ההתמודדות שלנו שונות וכן עוצמת חוויית האירועים אצל כל אדם היא שונה, יכולים להיות מקרים בהם אדם ימצא את עצמו בשני שלבים במקביל, או תיתכן שתהיה בשלב מסוים חזרה אחורה לשלב מוקדם יותר, או אפילו הישארות ממושכת בשלב הראשון.

א.      שלב המשבר    

השלב הראשון של תהליך זה הוא הקשה והכואב ביותר. בשלב זה, בימים ובשעות הראשונות אחרי התקיפה, הנתקפת תחוש הלם והכחשה שהם בהחלט יכולות להיות תגובות שכיחות ומתבקשות. באופן טבעי ישנו קושי להאמין שתקיפה באמת קראה והתרחשה ועוד יותר קשה להבין רציונאלית למה התקיפה הייתה. התגובות הראשונות הן מגוונות ונעות בין סערת רגשות שיכולה לכלול תגובות כגון: אדישות, בכי, התעלפויות, רעידות, או תגובת הלם, שבה הנפגעת לא תביע שום רגשות ותיראה רגועה ושלבה למראית העין במצב. לבין רגשות אחרות של כעס, דיכאון, פחד, בלבול ועצבות, אשמה ובושה ו-"לכלוך" שבה משויכת חלק מהאשמה לחוויה האישית שקראה. 


ב.  שלב ההכחשה      

לכל אורך מהלך השלב הזה, הנפגעת עדין תכחיש כל השפעה של תקיפה עליה, ותבטיח לסובבים אותה ש: "הכול בסדר איתה וששום דבר משמעותי לא באמת קרה". תופעה שכיכה זו היא תוצר של תסכול עמוק של הנפגעת אל הפגיע שעברה והניסיון הנואש לנעול את הכאב העמוק שמתחוללת בתוכה ולדחוף אותה עמוק במגירה צדדית בחייה על מנת שתוכל לחזור לשגרת חייה ולא להיות מושפעת ממנה שוב.

 
ג.  שלב הייסורים      

בשלב זה של תהליך ההתמודדות, מציאות חווית התקיפה מתחילה לחלחל פנימה. בשלב זה הנתקפת מתחילה להבין שאכן משהוא קרה לה, משהו שלא אמור היה לקראת ושמישהו אכן פגע בה ובזכויותיה. שלב זה מתאפיין בתחושת דיכאון ובתחושות של אובדן. תחושת הביטחון הפשוטה שקיימת אצל כל אחד מרגישה פגועה משום שיכול השליטה של הנפגעת בחייה אבדה לה. התגובות לשלב זה הם פחד, חוסר שקט וחוסר שלווה, פגיעה ישירה בערך העצמי ולפעמים אף בדימוי העצמי, שינויים בהרגלי האכילה והרגלי השינה, בעיות בתפקוד הימני, כאבים פיזיים, בעיות ריכוז וחוסר מוטיבציה בנוגע לפעילות היום יום. כעס, אשמה ובושה הן תחושות נפוצות. חלומות וסיוטים בלילה, ולפעמים אף שברי זיכרונות ופלאשבקים.


ד.  שלב ההשלמה     

בשלב הרביעי של שלבי ההתמודדות מול הפגיעה המינית, הנפגעת מתחילה להכיר בכך שעברה חוויה של פגיעה ומכירה ברגשות שלה אל מול אותה חוויה נוראה שעברה. ההכרה במה שעברה מובילה אותה לרצות ליצור חווית חיים חדשה ומאוזנת. בשלב זה היא לומדת לקבל את התקיפה כחוויה נוספת (כואבת ככל שתהיה) שנחוותה במהלך החיים. בדרך כלל שלב זה יעשה בתוך מסגרת טיפולית נאותה. באם החווית התקיפה לא תיקלט ככזו ותנוטרל מכוחה, תמשיך הנפגעת לגרור בעיות בעקבותיה בתחומים רבים של חייה והיא תמשיך להשפיע ולערער את מציאות קיומה היום יומי.